להיות לוחם

להיות לוחם

כיצד נהפוך מחולמים ללוחמים? ומהו המכנה המשותף שלהם? מדוע האסיר הישר לא קיבל פרס על דרכו הישרה? וכיצד הבנה אחת פשוטה תתן לנו כח להילחם אל מול תוכניותיו של היצר הרע.

הרב עמרם סויסה



נתמקד היום באחת הסוגיות המרכזיות בחיים. מהות ההבדל בין לוחם לחולם. וכיצד חותרים לנקודת היעד כמו לוחמים אמיתיים. זו נקודה משמעותית שבתפיסתה נוכל להפוך לאנשים טובים ורוחניים יותר.

בשביל כך נעמוד על נקודת ההבדל בין לוחם לחולם. שורש האותיות בין שתי המילים שווה.

  • לוחם – הינו זה שמוכן להקדיש עבור נקודת היעד על ידי חתירה מתמדת.
  • חולם – זהו מי שיודע את המציאות אך לא רואה את עצמו מגשים אותה.

אנשים רואים את חיי השלום בית שלהם נכנסים למצב ניוטרל. אמנם לא מזיקים אך גם לא מועילים. לכל אחד מאיתנו יש מושגים בבחינת זה וזה. איננו יודעים מתי להילחם ומתי לחלום.

הכאב הגדול שמקונן בתוכנו הוא כאשר המושגים משתרבבים זה בזה. חובתנו היא להגדיר איפה נלחמים והיכן חולמים. 
ניגע היום גם בשאלה כיצד מורידים חלום למציאות. וכמובן, כל אחד בנקודותיו ואישיותו הוא.

מהי השתדלות? ומה משמעותה לעומת עזרתו של הקב”ה?

השאלה הבסיסית כיצד מגשימים חלום לכדי מצב שנוכל לחוות אותו, מחייבת. 
בפרשת כי תצא נוגעת התורה בנקודה הזו.

“כי תצא למלחמה על אויביך וכו’ ושבית שביו”.

  • מי הוא אויבו הגדול של האדם שהתורה מדברת עליו?
  • ויותר מכך שאלה גדולה לפנינו; אם תכנון האדם היה שיצליח במלחמה מדוע צריך את עזרת הקב”ה?
  • ואם חשב האדם שרק הקב”ה עוזרו מדוע יצא למלחמה?
  • בהמשך הפרשה בסופה, מדברת התורה עימנו על מלחמת עמלק, הקישור הזה בין תחילת הפרשה לסופה מעורר תמיהה. בתחילתה מדברת התורה על משהו גשמי. כי תצא וכו’. ובסופה ימות המשיח שזהו מיגור עמלק.

ההקשר בין אשת יפת תואר לבן סורר ומורה

ממשיך הפסוק וכותב “ואתה עייף ויגע ולא ירא אלוקים”.

וההסבר, הינו על פי המשך הפסוק. בתחילה היא אשת יפת תואר והנה לפתע טווח של ל’ ימים עושה את ההבדל ונהיית כמכוערת בעיניו. וכמובן אומרת התורה שלאחר מכן בנו יהיה סורר ומורה.
רש”י מוסיף נופך על הפסוק בפרשת “כי תצא” שמי שעבר את תהליך האשת יפת תואר סופו לשונאה ולהיות ממנו בן סורר ומורה. 
וגם בזה צריך להבין את ההקשר בין אשת יפת תואר לבן סורר ומורה.

ההבדל בין ישמעאל לבין סורר ומורה

ומייד מקשה על זה בעל ה”שפתי חכמים” שהרי בישמעאל כתוב “באשר הוא שם” דנים אותו על סמך אותה נקודת זמן. וא”כ מדוע דנים את האדם על סמך מה שעתיד יהיה לצאת הימנו בן סורר ומורה? והרי לא הגיע עדיין אל נקודת הפשיעה?

ישנה נקודה נוספת בפרשת “כי תצא”  בה רואים שיש איסור לשאת אשה מבני עמון ומואב, והסיבה לכך היא אודות “אשר לא קידמו אתכם בלחם ובמים”. ונשאלת השאלה המתבקשת וכי זו הסיבה? בגלל לחם ומים?

כיצד אוכל להשתחרר מבית הכלא שבתוכי?

על סמך כל השאלות הללו נוכל לבאר ולהגיע להבנה הנכונה.

  • כיצד יתכן שזה שעוסק בתורה הוא הוא בן חורין?
  • וגם נוכל להבין את מה שכתוב “הוי מתלמידיו של אהרון” ופלא הוא, מה עניין במילה הוי?

בכדי לבאר את כל אלו נקדים, ידוע שפרשת כי תצא יוצאת דווקא בחודש אלול.

רבינו יונה בפתיחה לשערי תשובה מביא משל לאסירים בבית כלא אשר חתרו מחתרת ונמלטו. למעט אסיר אחד שנשאר בתא בית הסוהר. 
לכאורה כשמגיע הסוהר מתקבל על הדעת שיחפש את כולם ויענישם, ולזה שנשאר יתנו פרס גדול. ולא כך היה. 
מגיע הסוהר ומכה את האסיר ואומר לו: שוטה, והלא מחתרת חתורה לפניך. 
וא”כ קשה מדוע יש להכות את אותו אסיר? הרי הוא צדיק? הוא לא ברח. מדוע יש להכותו? 
אלא העניין פשוט. 
כל מציאותו של האדם הוא להיות בן חורין. ואילו בית האסורים, תפקידו לשלול את חירותינו. 
דווקא אדם זה שמנסים לשלול ממנו את חירותו ועל אף כל זאת אינו מנסה להימלט על נפשו משמע שהוא מגדיר את עצמו ממילא ככלוא. ועל כן אין צורך עבורו בבית אסורים. נפשו כלואה גם כך.

בוא לגלות את הרכב והסוס שבך

“כי תצא למלחמה על אויביך וראית סוס ורכב לא תירא מהם כי ה’ אלוקיך עמך”

האור החיים הקדוש מסביר שבמקרה של בית האסורים לא מדובר במי שאינו יכול לברוח. הוא יכול לברוח אלא שבכל זאת לא ברח, וא”כ יש לישאול מדוע להכותו. 
מסביר האור החיים שישנם שני נתונים אשר מתישים את האדם והופכים את האדם לבורח.

  • הראשון הוא שאדם חש ברגש האישי שלו שיש משהו חזק ממנו אשר מונע את ההצלחה. וכך נהפך האדם מלוחם לחולם.
  • והשני, זו העובדה שהאדם מורכב מחומר, ואם כן כיצד יתגבר על יצרו שמשכנע אותו ליפול באותו החומר?

יוצא, שהאדם ממוקם בין שני הסיבות הללו כחררה שאין לה הופכים.

ההבנה הפשוטה שהצילה את ע”י ממ”ט שערי טומאה

כשהפסוק מביא את סוס ורכב הם כנגד

  • סוס, שמוכן למלחמה והאדם אומר: “וכי מה כוחי מולו”?
  • ורכב, כנגד אותו חומר גשמי שאני האדם מורכב הימנו.

ובהמשך כותב הפסוק “עם רב ממך” שזה כנגד כוחות הרשע והרוע שנוצרים לאחר הפעולה של אותו מעשה גשמי. 
וזה מה שאומר הפסוק. שבכדי להינצל ולהתגבר על המחסומים הללו יש לבצע דברים פשוטים. “אל תירא מהם. ה’ אלוקיך עמך – שהוא יצילך. המעלך ממצרים” – שהיו במ”ט שערי טומאה.
וכשיש חיבור לבורא עולם הוא יעלה אותך גם ממקום של שיא הטומאה כמו זו שהייתה במצריים. 
וזהו שכותב רבינו יונה, צא למלחמה. תדע שהקב”ה עמך ועל ידי זה יתהפכו החלומות ללוחם.

רק ההבנה הזו היא שיכולה לסייע לאדם להיות לוחם. 
בורא עולם אומר לאדם קח שלושים יום ותיכנס לבית המדרש. ואז, תראה איך אשת יפת תואר מתנוולת. 
מבקש ממך בורא עולם, תכניס אותי לתמונה ותראה איך בתוך ל’ ימים יופי הופך לכיעור. השקר מתגלה.

הבחירה קיימת, אנו יכולים ניתן להגשים חלום על ידי הכרזה של יציאה למלחמה.

הגאונות של “עמון ומואב”

עמון ומואב הצליחו להביא את האדם למקום שפל בכך שמנעו ממנו לחם ומים וגרמו לו לחטא. 
כשיש לאדם הרגשה שהוא לא יכול, לא יוצלח, אז הוא נופל. 
וזוהי גם כן הסיבה שעמון ומואב שכרו את בלעם שתום העין, מלשון סתום, שסותם את העין לראות את הטוב ואת היכולת שבעצמך.

וזה בדיוק העמלק שבתוכינו, 
הוא אומר לנו אתה לא מוצלח בשלום בית, 
אתה לא מוצלח בחינוך ילדים וכדו’ 
ולכן צריך להילחם בעמלק ולצאת למלחמה הכל כך פשוטה. להילחם בעמלק שבך על ידי הכנסת בורא עולם לתמונה.

אנו חייבים לזכור תמיד, “שבע יפול צדיק”. גם כלפי האחר נזכיר את נקודת הכח. כך נרגיש שאנו לא לבד, זה יתבטא כלפי האישה, הילדים, הסביבה וכו’. 
כותב רש”י שהיא מנוולת את עצמה. זה גם מלשון אם פגע בך מנוול זה. כך שמו של היצר הרע. והאפשרות להינצל מידו היא על ידי משכהו לבית המדרש. 
תבין שהבורא יוצא יחד איתך למלחמה, ובוודאי תוכל לו – ליצר הרע.

ההבנה הפשוטה שתהפוך אותנו מ”חולמים” ל”לוחמים”

את היסוד הזה כתב גם בספר חרדים: ולא יפול השב ברוחו. אהרון הכהן היה רודף שלום ומראה לאדם את כוחותיו הטמונים בו. שלום זהו שמו של ה’ יתברך. הקב”ה טמון בכל אחד ואחד.

ואז נגלה כיצד חלום הופך ללוחם. הבנה פשוטה שיסודה בפרשת “כי תצא” אשר נקראת באופן קבוע בזמן “השב” יכולה לשנות מהלך חיים שלם.
הבן איש חי שואל מדוע לאישה יש וסת ורק כשנולד תינוק הופך הדם לחלב? שתמיד יהיה חלב? ומסביר הבן איש חי שזהו אות שניתן לראות בחוש כיצד ניתן להפוך בין רגע טומאה לקדושה. גם התינוק יודע שהקב”ה עמו.

אויבו הגדול והמשמעותי של האדם זה עצמו. אנו מגבילים את עצמנו. אנו נבהלים מסוס ורכב.

הילדים שלא מפחדים

מדוע יש ילדים קטנים שלא פוחדים? כי הם יודעים שיש להם גב. אנו נדע שיש לנו את ה’ יתברך. וה’ בעצמו אומר לך שיש לך כח להפוך את הכל לטובה, כי יש בך כח בחירה. יכול להיות שייקח זמן אבל מה שבטוח, זה שבורא עולם בתמונה.

יתן ה’ שנזכה לגאולה השלימה במהרה בימינו אמן.

השיחות החדשות אצלך במייל..