דיינו או דיי נו

דיינו או דיי נו

הכלב ששמר בעצמו על העדר | ילד טוב או ילד רע  |  ההבדלים בין דרגת איש קודש לדרגת אדם | האם דג מחזיר בתשובה | שחור ולבן בגלגל אחד | האם מבטינו על עולם היקום היא נקודתית או ערכית

הרב עמרם סויסה



המחשה תורנית בנושא הסתכלות והבטה ערכית בזולת.

  • בפר’ משפטים מיד לאחר פרשת מתן תורה מתחילה התורה בפסוק

    “ואלה המשפטים…” “כי תקנה עבד עברי..”

    והנה כבר בתחילת הדרך של התורה, החוק והציווי הראשון שהתורה טורחת לספר לנו זה מצוות ודיני עבד עברי,
    לכאורה נראה כי מן הראוי שבתחילת שיווקו של ספר חדש נדרש וכדאי לעניין ולמשוך אנשים, כגון שבפרשה זו נתחיל בחוקים ומצוות יותר מעניינים כגון דיני אדם לחברו או דיני כיבוד הורים וכו’ ?

  • המעיין בפרשת בהר מבחין באבן עזרא על המקום בהכרעתו, שאין מוקדם ומאוחר בתורה וכל דיני פרשת בהר אמורים היו להיכתב ולאמור בפר’ משפטים.
    וכבר רש”י על המקום מבחין בשאלת כל הקדומים ומסביר את הקשר המיוחד בין הר סיני לדיני שביעית ושמיטה, ומסביר זאת שכשם שהר סיני נוצר והיה מוכן על כל פרטיו ודקדוקיו כך דיני שביעית צריכים להיעשות על פרטיהם ודקדוקיהם
    למיטב הבנתי אילו היה נכתב בפר’ בהר דיני שילוח הקן- ושאר מצוות, הייתי יכול להפיל עליהם דין עשייתם בכללם ודקדוקיהם!?

  • במשמעות הפסוק בפר’ משפטים
    “ואנשי קודש תהיו לי ובשר בשדה טריפה לא תאכלו לכלב תשליכון אותו…”
    נדרשת הבנה משמעותית, מדוע השלכת חתיכת סטייק או פסטרמה לכלב מעלה ומחשיבה אותי מדרגת אדם, לאיש קדוש – חשבתי לעצמי שזהירות מדברי רכילות ודברי שקר, ולשמור על שתיקה בביהכנ”ס שהוא בית ה’, מתאימה יותר להפיכתי מדרגת אדם לאיש קדוש?
ההסבר והביאור על הקושיות והנקודות שראינו מתלבש ומתבסס על יסוד אחד:

הגמ’ בתענית מספרת: שרב הזדמן לעיר אחת ובאותה העיר לא ירד גשם בימות החורף של אותה שנה, גזר תענית ומספד ולא בא הגשם, וכשעלה להתפלל עם אותו שליח ציבור של העיר שהתפלל משיב הרוח, הגיע הרוח וכן גם בתפילת הגשם.
שאל אותו רב מה מעשיך שכך זכית
והוא ענה לו אני מלמד תשב”ר ואצלי אין אפליות בין בני עשירים לעניים, וכל אחד שהוריו לא עומדים בתשלום אני לא גובה מהם.
וכמו כן הוא הוסיף: יש ברשותי בריכת דגים וכל תלמיד שמתחיל להידרדר ולרדת לפשע אני נותן לו דג ומשחד אותו בזה עד שחוזר בתשובה.

וסיפור זה תמוה ומופלא ביותר, כיוון שעדיין לא מצינו תלמיד שחוזר ממעשיו הרעים ע”י דג!? ואם ניתן להחזיר בתשובה ע”י דג מדוע בחר אותו מלמד דווקא דג ולא שפן או עורב וכלב…!!!?

יסוד אחד מלמדינו אותו מלמד תינוקות:

וודאי שהתקשורת שלנו לבורא עולם באופן מציאותי ומוחשי זה דרך הגשם, אבל היסוד הגדול שאנו לומדים, שצריכים אנו להסתכל על הילד בפנימיותו ולראות ולהתבונן בנפש הילד ולהשכיל להבין שזה לא מעשה פשיעתו באופן מכוון אלא מדרון קל שבטעות נקלע אליו שלא באשמתו מכל מיני סיבות שבעולם,
להביט בו בגובה העניים ולנסות הכיל אותו ולהבין אותו…

דג מחזיר בתשובה

ודווקא בדג הוא שיחד את אותו תלמיד, משום שנצטייר הדג על שבט יוסף דכתיב בהם “בן פורת יוסף בין פורת עלי עין” – שמשולים לדגים שלא שולטים בהם עין הרע משום שפרים ורבים ומשריצים ולא מביטים על העבר כך אותו תלמיד יזכור מדוע נזרק לרחוב ועדין המשכנו לתמוך בו.

וזכה אותו מלמד שעל ידו חזרה התקשורת עם בורא עולם משום שהסתכל על הכלליות שבתלמידים ולא בחסרונם, כך אף הקב”ה מסתכל בכלליות על עם ישראל ולא בחסרונם.

הרב יחיאל יעקובזון מספר – על אודות בחורה שהוריה היו מתעללים בה מילולית ובחוסר כבוד הדדי כלפיה, עד אשר נפשה קצה וירדה למצב נפשי עגום וגבוה,
אותה בחורה נצרכה למוסדות נפשיים וטובי אנשים כדי לרפאות את אשר על ליבה, כמובן שהוריה התעוררו בנפשם ורצו בחזרת ביתם למצב נפשי תקין, כך שהשקיעו את כל הונם ומרצם לכך…

אחד מן התרופות שנרשמו להצלחתה זוהי חזרתה לביתה ולמעונה,
אך כיון שהייתה במצב כעוס על אותו בית בזכות הוריה, השיבו היועצים להחזירה לביתה, אך ע”י כיסוי עיניים.
והנה כאשר שבה לביתה ראו הוריה שנגשת לקיר ומגרדת באצבעותיה את הסיד הלבן, עד אשר נפלו להם 3 פתקים עלומים, ובאותם פתקים התגלו מכתבי אהבה והערכה בין אותה ילדה למורה שלה.

לימים התברר שכאשר אותה תלמידה הייתה מגיעה לביה”ס ומדוכדכת במצב נפשי ירוד, אותה מורה הייתה מסתכלת על הכלליות ועל המצב הקשה של אותה ילדה ומעריכה ומשבחת אותה במכתבים ומפרגנת לה וטופחת לה על השכם.

בשעת מרפא אמרה אותה נערה שאותם מכתבים הם אלו שהצילו את חייה ונתנו לה כח להמשכיות לחיים.

גזלן שמשרת בנאמנות, מה שכרו

התורה מתחילה איתנו עפ”י היסוד שראינו “כי תקנה עבד עברי” “הענק תעניק לה”
מסביר בספר החינוך נכון שהעבד שמולך נשתעבד בעבור היותו גנב או גזלן לשעבר, אבל התורה מצווה אותנו להכיר לו טובה ולהביט בו על כל הטוב שעשה לנו, על נטיית הכרמים, על פינוי הזבלים, וכן על עוד דברים שעשה למענינו..
וכל זה כדי שאנו נביט על החיים בהכרת הטוב ועל הצד המלא.

ומשום זה נסמכה פרשת שמיטה להר סיני, כדי לאמן אותנו ולידע אותנו, שאמנם שש שנים עבדנו שדות פיתחנו טכנולוגיות מדהימות, בנינו מערך הגנה בשם כיפת ברזל, הקמנו חברות ומפעלים,
אבל תזכור יש שנה אחת שאתה מסתכל על כל השישה שנים האלה, ואתה מוקיר טובה למי שיצר ועשה לך כל זה .

איש קודש או סתם אדם

והדרגה הגדולה והמשובחת מכולם, “ואנשי קודש תהיו לי איך ובשר בשדה טריפה לכלב תשליכון…” .
כשמגיעים לעדר ורואים אנו שאחת מן העגלות או הכבשים נמצא ללא רוח חיים כפגר מת, ובמילה תורנית נבלה, יש לנו שני הביטים באותו הרגע :

  • מבט א’– הכלב לא שמר מספיק העובדה שאחת מן הבהמות טריפה.
  • מבט ב’– עד היום הכלב שמר מספיק טוב העובדה שרוב ככל העדר עדין נושם חי וקיים, ומגיע לכלב לקבל את אותו טריפה.

במבט השני אנו מגיעים לדרגת קודש כי זה החיוב שלנו להסתכל בצורה הגנתית ומכלולית כלפי אותו אדם או אותו כלב, ובזכות זה אנו משנים קידמה לאיש קודש, אפילו במקרים של בן אדם לבעלי חיים.

העיניים מורכבות משני חלקים, החלק השחור ומעליו החלק הלבן, למסור לך וליידעך, הגם שאתה רואה את השני במבט השחור, תזכור שמעליו יש גם את החלק הלבן, וכדאי שתביט בו.

וחס ושלום אם לא אותם אנשי קודש אנו נכנס להגדרה של “וירד ה’ .. ואת בני האדם” רש”י על המקום תמה שוודאי בני אדם! שמא בני גמלים וחמורים !? ומבאר רש”י אלא בני האדם הראשון שכפר בטובת הקב”ה שאמר לפניו האישה אשר נתת עימדי, כך אותם אנשי דור הפלגה נקראים בני אדם כאותו אדם הראשון .

נביט ונראה אפילו שפיך אומר דבר אמת אבל במבט שלילי, דומה אתה כרגע לאדם הראשון שאמר אמת שה’ נתן לו את אותה אישה, אבל הסתכלותו הייתה חיצונית ולא מכלולית לכך נקרא כופר בטובה, וזה גדר של בני האדם.

הלבשת יסוד זה במערך החיים הפרטיים שלנו:

במהלך חיינו אנו צריכים תשומת לב לתחושותינו כלפי השני והזולת, כך שמחשבתנו לא תהיה שלילית כלפיו. בדרך כלל מחשבות ותחושות כאלה נפיצים ונגרמים, כאשר ניתנה לך הערה או ביקורת, שאלו דברים מציאותיים ולגטימיים במהלך כל חייך,
אם זה מצד אביך / אימך / אשתך / חמיך או חמותך, ואפי’ מהמורה או הרב והמחנך שלך,
רק בקשה ועצה אחת לפני כן,
הבט שנייה אחת לפני אותם תחושות ומחשבות, והבט מה עושה אתה בגלל אותה הערה ואותה בקורת, ודבר זה אמור גם כאשר הצדק איתך,
הבט בעצבים שלך הם שולטים בך ועולים ברגע אחד לרקמת המוח דוגמת מהירותו של מטוס קרב, והינך מתחיל לשבר כלים ולקלל ולהוציא מילים שלא יתוארו בפה של צדיק כמוך.

מחקרים גילו כאשר הראו לאדם תסריט מה עשה ועולל הוא בשעת כעסו משיב אותו אדם שאין מציאות בעולם שזה הוא, ויכחיש את נוכחותו בסרטון.
הוא יגיד שהאדם הנראה בסרטון דומה למשוגע ולא שפוי בדעתו, וכל מעשיו נראים ללא כל דעת ומחשבה, וכל זה אך ורק בגלל מחשבה שלילית ולא מכלולית כלפי השני.

חוק השינוי בחיינו הוא לשים לב ולהסתכל יותר במכלוליות, ולגלות הבנה עם הצד השני דוגמת הערכה כלפי השני, וכן גם נתינת מחמאות חינם לא יזיק.

דוגמאות למקרים כאלו בחיינו היומיומיים

האדם כלפי אשתו:
דוגמא מעשית מספרת על יהודה שחוזר כרגע לביתו אחרי יום עמל ומפרך בעבודתו ..
יום קשה עבר על יהודה בעבודתו, כבר מהבוקר קם מוקדם לנץ החמה כדי להספיק את מניין הוותיקין, והמשיך בנסיעתו כבערך שעה ומחציתה לעבודתו אשר מתעסקת בהובלות דירה,
והנה עכשיו לקראת ערב חוזר יהודה לביתו, וכבר עולים בראשו דמיונות וחלומות שכל ילדיו כבר במיטות ישנים, ובדמיונו רואה את אשתו דואגת ועורכת לכבודו את השולחן ועליו יהיו מאכלים לבביים וריחניים כאשר אהב..
כבר בכניסתו לרחוב מביט הוא באכזבה כאשר רואה את ילדיו משוטטים בחוסר מעש בשלוליות העיר ומחפשים תעסוקה ואכזבתו גדילה יותר כאשר נכנס לביתו ואין לא שולחן ולא מאכלים, רק בלגאן וחוסר שליטה שוררים בבית …

נעצור לרגע את הסיפור על יהודה ונביט בעצמינו איך היינו מביטים במצב זה:

  • היבט א’: אשתי עצלנית לא יודעת היא להסתדר לבדה ללא עזרת בעלה, אישה שכל היום רק ישנה ועייפה העובדה הילדים משוטטים ברחובות דוגמת הומלסים, ובטני עדיין מקרקרת מרעב, ועיניי מסתחררות מעוצמת הבלגאן.
  • היבט ב’: עד היום אשתי הצדיקה טיפחה וגידלה את הילדים אפי’ כאשר זהו זמן עייפות שלה וזמן שעות המרץ של הילדים, כנראה היום התעייפה יתר על המידה, לא נורא אני יסדר ויטפל בכל, העובדה יש לי ילדים מטופחים ונאים, יש לנו חיים יפים ומטופחים, ומתגוררים אנו בדירת גן גדולה ונאה….

האדם כלפי הוריו והורי אשתו :
זלזול זה יכול להוות פגיעה משמעותית כי האדם בשעת כעסו תבונתו וחכמתו מסתלקת הימנו, דוגמא מעשית למקרה זה יכולה להתהוות כאשר קיבל אותו אדם סירוב להזמנה לבית הוריו לשבת או שמחה.. וכן הסתכלות שקרית יכולה להתבצע כאשר אביך או חמיך מסרב בנתינת רכבו לרשותך, מכל סיבה שבעולם אפילו שיש צדק בדבריו או דבריך..

עצור רגע ותן שני הביטים למקרה זה :

  • הבט א’: מתחילה ידעתי שחמי הוא כך קמצן לא מזמין אותנו לשבתות, אוהב הוא בכוונה מכוונת את חתנו השני שקצת יותר מתחנחן אליו ..סתם אבא שלי לא רוצה לתת את רכבו אפילו שהוא יושב סתם כך בחנייה…
  • הבט ב’: קרוב לעשרים וחמשה שנים מגדלים הורי אותי ולא חיסרו ממני שום דבר במהלך החיים, כנראה שהוצאות השבת גדולות עליו עכשיו כך שלא יכול הוא להזמינני.. רכבו חדש ויקר קשה לו עכשיו למסור אותו, אולי בעתיד יביאו לי ..

הכלים להתמודדות והשרשת יסוד הסתכלותינו בשני..

הרמב”ן על הפסוק “ואהבת לרעך כמוך ..” מבאר ומוכיח שאין יכולת לכל אדם ואדם בעולם לאהוב את השני כאהבת האדם את עצמו, ולדבריו התורה הגזימה בלשונה באומרה “כמוך”,
והבנת המשפט ואהבת לרעך כמוך יכול להתבצע על פי הבנה אחת, והיא, כמו שאתה יודע שיש בך נקודות חלשות ואינך רוצה שישפטו אותך על פי אותם נקודות תורפה, כך אתה אל תדון את חברך בשעת נקודותיו החלשות ומשבריו שעובר, וזוהי כוונת התורה במילה ואהבתך לרעך כמוך.

והנה חידוש זה יכול להביא כלי ליסוד שביארנו לעיל, בכדי להסתכל על השני בחצי הכוס המלאה, התבונן בעצמך ונסה לדמיין עצמך באותם רגעים נפשיים ושבריריים, וכמו שאתה לא רוצה שידונו אותך באותם רגעים ויסתכלו רק על החצי והמילוי המלא שלך, אף אתה תביט בו בחציו המלא והמדהים, ואל תשפטהו על פי רגעי העכשיו..

  • במכולת ובסופרמרקט – הבט על ההשקעה והעמל בכדי שהדברים יהיו מסודרים לך ויהיה נוח לך ולכלל להסתובב ולהביט במוצרים.
  • ברחוב – הבט על הרחוב המסודר והנקי, ועל הריח הנעים השורר בחוץ.. הפסק לחשוב על המשכורת השמנה שמקבל אותו עובד ניקיון .. הרי גם אתה היית מעדיף שיהיה נקי ולא לחיות עם ריחות סרחוניים בעד כמה שקלים.
  • בביהכנ”ס – הבט על התאורה היפה ועל נגישות הספרייה כדי שיהיה נוח לכלל הציבור לעיין.. הבט על המושבים המרופדים.. וכו’..

חיוך בסיביר

שאלו פעם את ר’ יענקל’ה גלינסקי, ילמדינו רבנו היאך עם כל התלאות והצרות שעברת בחייך, עדיין נשאר חיוך בפנייך, אפי’ אנו משמיעת סיפורך נכנסנו לצער ועננה שחורה ?
ענה להם ר’ יענקל’ה, חסד עשה עמי הקב”ה בזה שבראה אותי נמוך.. כך שאני יכול להביט בכולם כאילו הם גדולים ממני, וזה כל השראת חיי “הסתכלות בחצי כוס המלאה” – שזה נותן את שמחת חיי, כך שעדיין חיוך על פני.

מעשה אבות סימן לבנים.

הגמ’ ביבמות מספרת שאשתו של ר’ חייא ציערה אותו. אך כשהיה מוצא איזה מיני מתיקה חדשים שהרגע יצאו לשוק, או כל כלי ופטנט חדשים שיצאו לשוק, היה קונה לה, ועוטף את זה בשבילה.
שאל אותו רב והרי אותה אישה שאתה קונה לה מצערת אותך ומן הדין לא מגיעה לה,
ענה לו ר’ חייא מספיק לי שהיא זאת שמגדלת את בניי ושומרת עלי שלא אחטא, ורק על זה צריך להודות לה, כך שבשמחה אקנה לה.

רואים אנו שר’ חייא הביט בעין טובה ענקית ומכלולית.
ומלמדנו ר’ חייא על פי הבנתו, שאפילו שיש לך את כל הסיבות שבעולם לכעוס ולהתעצבן על אשתך.. או על כל אדם אחר… עצור רגע וחשוב בגדול
מי מגדלת ומטפחת את ילדיך מי דואגת שביתך יהיה מסודר ונקי מי דואגת בהכנת דבר מאכל בחזרתך הביתה ועוד.. ,וכן מי דואגת לך שלא תחטא בראיית איסור (מדין פיתו בסלו) וכו’..
זו הסתכלות אמיתית.

השיחות החדשות אצלך במייל..